מאת: דניאל בלטה, מחבר ספרי הפתגמים “עשן ואמיץ” ,הספר “ראש וראש”, הספר “טביבאן” ועוד.
מקונן בוגלה הוא בנו של בוגלה בירו, מקונן בירו נולד ביג’ו שבמחוז וולו. בתקופה זו רוב בני הקהילנ עזבו את מחוז דמביה, קוארה וצ’לגה, ברחו לאזור מרכז אתיופיה בחיפוש אחר מזון והגנה.
בוגלה שהגיע אחרי שרוב בני משפחתו מתו הכיר את אמו של מקונן ולימים יוולד בנו הבכור מקונן.
אביו של מקונן, בוגלה בירו חזר לאחר 7 שנים במחוז וולו. בוגלה נישא שנית לבלטו רדא ומהנישואין לבלטו רדא נולדו: אחיו יונה, נגוסה, סלמון, אקלט, היבסט, איניאו, אטנו וקולונל מטקו.
מקונן היה אדם טוב, איש שלום ורודף שלום, בעל ירא שמים, הקדיש את רוב זמנו בלימוד תורה ולפרנסתו עסק מקונן בעבודות אריגה ומעט חקלאות.
למקונן נולדו שמונה ילדים ואלו השמות: טג’טו, טרקאי, התאומים אסמרץ’ סבהט, זאודו, זמנה, טרו, אטקלט ועדי.
ב 1937 נפטר בוגלה בירו כשהיה בתחילת ההתיישבות היהודית בכפר ווזבה ושנתיים אחר כך גם אשתו בלטו. ילדיהם של הזוג נשארו בודדים וחסרי אונים.
מקונן שהיה גדול מהם יהיה זה שידאג לחיזוק רוחם של אחיו הקטנים יחד עם סלמון ונגוסה בוגלה, הם יהיו אלה שידאגו להם לחינוך ולחופה.
הקשר בין מקונן ובין אחיו יונה היה קשר מיוחד, יונה ראה בו כדמות אבהית ונהג להתייעץ עמו בכל מה שעשה וכך גם מקונן הרגיש שיש לו על מי לסמוך.
לאחר מות הוריו, אחיו נגוסה וכך גם אחותו היבסט הרגישו שיש לו מקום חשוב במשפחה, הוא היה דמות חשובה ביותר שהעניקה תקווה להמשך דרכם.
מקונן התרחק מדברי ליצים וכך גם ביקש מאחיו להתרחק מפני שהאמין שהדבר מנוגד לערכי המשפחה והדת.
מקונן נפטר בסוף שנת ה 70 של המאה ה 20 .
יונה בוגלה שנכח במקרה בזמן פטירתו עשה עליו קדיש ופיזר על הקבר את העפר שהביא עמו מירושלים כדי שגופתו תשכב על עפר של ירושלים. לכתו של מקונן הייתה מכה קשה עבור משפחת בוגלה.
יהי זכרו ברוך.
יונה הודה על כך שאלוקים נתן לו הזדמנות להיות בסוף דרכו ולהגיד עליו קדיש בניגוד להוריו שלא הצליח לקבור אותם מפני שהיה ממונה על בית הספר היהודי באדיס אבבה ומורו פרופסור תמרת ביקש ממנו לא לעזוב.
ההספד של יונה בוגלה מתוך הספר ( የአቶ ዮና ቦጋለና የቤተ እስራኤሎች ትግል ከዘካርያስ ዮና 2015
ወንድም በላይ
(አባ ዮና ሲጠራው የነበረው ስም)
“እድሜያችን ሳባ ዓመት ነው ቢበዛምሰማኛ ዓመት ነው፡፡ በእነዚህም ያለባቸው ድካምና ሕመም እጅግ ብዙ ነው፡፡ እንዳለው ዳዊት ሰማኛ አንድ ዓመትህን ጨርሰህ ሦስት ወር ስትጨምር የጨመርካቸው ሦስት ወሮች የስቃይና የሕመም ወርፕች ነበሩ፡፡ የሰጠህንምሕመም ሳትመረርና ፈጣሪህን ሳታማርር በትዕግስት ተቀብለህ መራራውን የሞት ጽዋ ጨለጥክ፡፡በዚህ ዓለም በቆየህባቸው ዘመናት “እንጀራህን በግንባርህ ላብ ብላ” ባለው መሰረት እስከ ዕድሜህ መጨረሻ በጉልበትህ ከመጠቀም በስተቀር ለሰው የደረሰው ይድረሰኝ ብለህ ሰውን አላስቸገርክም፡፡ በሌላው ሰው ሃብትም የምቀኝነት መንፈስ አላሳየህም፡፡ አልሰማሁብህም፡፡
የነበረህ የወገን ፍቅር እጅግ ከፍ ያለ ነበር ለሃይማኖትህም ቀናተኛና ሕኝ አክባሪ ከአምላክህ የተቀበልካትን ንጽሕነት ነፍስህን በንጽሕናህ ወደ ፈጣሪ መልሰሃል፡፡ ፈጣሪ የወሰነልህን ዕድሜ ፍጽመህ “አፈር ነህና ወደ አፈር ትመለሳለህ”ያለውን አምላካዊ ተዛዝበምትፈጽምበት በዚች ስዓት እጅግ የምትወዳቸው ልጅሆችህና የልጅ ልጆችህ የምንወድህ ወንድሞችህ ፤ዘመዶችህ ያፈራሃቸው ወዳጆችህ እጅግ ብዙ ሕዝብ በመጨረሻ ጉዞህ አንተን ለመሸኘት ና ለመጨረሻ በዙሪያህ ተሰብስበናል፡፡
ነፍስህ በሕያው ሙዳይ ውስጥ የምትቀመጥ ያድርጋት፡፡ ሞት ለማንህም ሥጋ ለባሽ የማይቀር ስለሆነ እስክንከተልህ ድረስ ትሁን፡፡ እረፍትህ የሰላም እረፍት ይሁን እያልን እንሰናበትሃለን፡፡
ይህን ለላከው ለኢሳያስ ዮና ምስጋናየን አቀርባለሁ፡፡
קדיש